איתי מישאל

סהר אח שלי

אנחנו מכירים ארבעה חודשים, תקופה שבה עברנו הרבה, היינו שותפים להכל. כל כך הרבה חוויות בתקופה כל כך קצרה, עבדנו יחדיו, צחקנו בכמויות, אכלנו הרבה, הקפצות בבריכה עם כדור שעות על גבי שעות וכל החיים הטובים שהקיבוץ יכל להציע לנו ומעבר. ראיתי אותך כבן אדם שכולם אוהבים ומכבדים וללא ספק הבן אדם הכי מצחיק שכולם היו נקרעים ממנו מצחוק, בן אדם טוב ואיש שיחה. היינו חולקים את הטוב וגם הפחות טוב. היינו מדברים על הטיול שלפנינו שאני נוסע לדרום אמריקה ואתה קצת אחריי להודו, הולך להשתקע שם לפחות שנה וששנינו עוד צעירים... ונעשה חיים משוגעים כל אחד במקומו, היו חלומות שישארו בגדר חלום...תמיד התחרפנתי ממך איך אחרי כל סופ"ש שאנחנו חוזרים הביתה, אתה פשוט תמיד יוצא למסיבה שמתחילה בלילה ונגמרת בבוקר שלמחרת, אף פעם לא מפספס, פשוט לא נח. ושאלתי איך זה לא נמאס לך ופשוט אמרת לי שכל עוד אתה חי אתה נהנה מהחיים הטובים.

ביום חמישי האחרון לפני שיצאנו לערב חג סוכות בבית אמרת לי שאני הולך להיות מופתע ושאלתי למה - אמרת לי שאתה לא הולך למסיבה הפעם כי אתה לא מרגיש טוב ומעדיף לנוח ואני באמת הופתעתי והייתי מבסוט עליך ואמרתי סוף סוף תהיה בבית תנוח ותהנה גם מהשקט... רק לא ידעתי שבסופו של דבר אתה תלך למסיבה שתסיים לך את החיים על ידי מרצחים שלא ברא השטן. שקיבלנו ממך את הסרטון ביום שבת ב8 וחצי בבוקר וגם תמונה שלך שאתה בסדר ושידרת לנו שהכל טוב אבל לא חשבנו שאחרי זה כבר לא תיהיה לנו עוד אות חיים ממך.                 

כל השבוע הזה התפללנו שאתה עושה לנו קטע ואתה מתחבא בשיחים כמו שהיינו משחקים כמו ילדים קטנים בקיבוץ והיית אוהב כל הזמן להתחבא בשיחים, חשבנו שאתה תצא ותפתיע אותנו כמו תמיד, אבל הפעם זה לא קרה לצערנו .אני מקווה שלא סבלת בסוף ושהמחבלים המרצחים לא עינו אותך ימח שמם.

​

תנוח לשלום חבר יקר .יהי זכרך ברוך ושהשם יקום דמך.

איתי מישאל, חבר מאנשי האדמה , השומר החדש